לחיות בשטח על גלגלים- יומן מסע פרק א'

אז אחרי תשעה ימים ראשונים של מגורים בשטח בג'יפ קטן הגעתי לתובנה חזקה יותר שלאורך החיים אנו צוברים שטויות שאין לנו צורך בהם. מזכיר לי את אותם מחשבות שהיו לי בגיל ההתבגרות כשכל רכושי נכנס לתרמיל בגודל של ילקוט בית ספר בדיוק כשעזבתי את בית הספר לטובת חיי נדודים. אז זה קרה בעקבות מחשבות ארוכות וטריגר בצורת רועה עיזים זקן שפגשתי במקרה בזמן שטיילתי בגליל. הסתובבתי במשך חודשים עם התרמיל הקטן שבו היה שק שינה מהזולים ביותר, סכין לחיתוך אוכל וסיר קטן שקניתי בשוק מחנה יהודה. טרמפים, וטיולים היו מנת חלקי עד שהתייבשתי במערה. פשטות זה שם המשחק, כך חשבתי תמיד וכך אני מקווה שאחשוב לנצח.

באותה תקופה הסתובבתי עם רעמת שיער, ובוץ אין סופי על הבגדים, כששאלו אותי למה המכנסים מלוכלכות השבתי תמיד שאדמת ארץ ישראל אינה לכלוך. אבל הכי חשוב הסתובבתי עם חיוך תמידי בלי שום חשש ממה שאנשים חושבים עלי.

ואז הגיע השאלה- סליחה הכל בסדר?

כן למה?

נראה שאתה תקוע עם הג'יפ ומחפש משהו.

לא, אני בסך הכל מדלל ציוד. צפוף בבית שלי.

אתה אילתי?

לא.

אז איפה הבית שלך?

פה בג'יפ.

לא הבנתי, אתה גר בג'יפ?

כנראה שהוא גם לא יבין...

בכל מקרה השתלשלות האירועים השבוע הייתה די מעניינת. ביום ראשון יצאתי עם הבית החדש, עמוס עד כדי כך שלא היה מקום אפילו לטרמפיסט יחיד. ישנתי בחניון הרועה מול שדה בוקר. משם נסעתי למצפה רמון להדרכה ומשם עוד באותו היום הישר אל חוף הים באילת. אפילו הספקתי לבקר חברים בשטח ולהגיע אל עיר החוף הנחשקת.

כמה לילות וימים על החוף ואפילו גשם בעיר הדרומית בארץ הראו את אותתם. מצאתי את אתר המחזור הקרוב ופרסתי את כל הציוד. מיד התחלתי במלאכת סינון דברים. בערמה מחוץ למחצלת כל הציוד שלא השתמשתי בו אף פעם אבל שמרתי כי אולי צריך. ועל המחצלת מסודרים בדום מתוח כל שאר החפצים. סוף-סוף המושב הקדמי התפנה, עכשיו יש מקום להכנסת אורחים. מאילת נסעתי ישר לערד להדריך סדנת הישרדות, בדרך ישנתי על כביש הערבה באחד מחניוני הדרכים שלצד הכביש. בערד השארתי את הרכב אצל משפחת שיף, לא הכרתי אותם לפני אבל השארתי להם את הרכב ואת המפתחות והם כבר דאגו לשמור לי עליו בימים שהייתי בשטח כשבאתי לאסוף את הרכב ישבנו על כוס תה ומשם יצאתי חזרה אל השטח.

ביום ראשון התעוררתי באחד מהמקומות היפים במדבר יהודה ומשם נסעתי לירושלים דרך האום דרג'והכפרים של דרום הר חברון.

היום רוקנתי עוד חצי מהציוד שהיה לי בבית, כל מה שישב בקומה שנייה בג'יפ ירד. עכשיו יש גם אוויר בבית ופחות ציוד מיותר.